אני מכירה אותה כבר שנים. הייתי רואה אותה באימוני ספינינג, שיעורי יוגה, פילאטיס. תמיד נמרצת, מחייכת, מפזרת סביבה אנרגיות טובות.

כשנעלמה לזמן מה לא ממש שמתי לב. בשיעורים האלה אנשים באים, הולכים, אפילו את שמה לא ידעתי. אבל יום אחד ראיתי אותה במקום אחר. שאלתי לאן נעלמה, מדוע חדלה לעשות ספינינג, מה היא עושה במקום?

אמרה שכרגע היא בקושי מתעמלת. יש לה כאבים בכל הגוף.

​

כשהתעניינתי בפרטים סיפרה שכל הגוף כואב לה. היא הלכה לרופאה, עשתה בדיקות דם והכל בסדר, נשלחה לדיאטנית שהמליצה לה לצרוך יותר בשר כדי להעלות את רמות הברזל בגופה, למרות שבדיקות הדם לא הראו מחסור, אבל זה לא עוזר לה.

הצעתי שתבוא לפגישה איתי, וננסה לפתור את הבעייה.

לפגישה היא הגיעה בהתאם לבקשתי עם תוצאות בדיקות הדם. שהיו תקינות.

היא תיארה את הכאבים, שנמצאים לאורך כל היום והלילה, עמוק בפנים. בעצמות ובמפרקים.

הם שם בימים בהם היא מתעמלת, וגם בתקופות ללא התעמלות.

יומן האכילה שלה היה חדגוני מאוד. חלבון וברזל דווקא היו בו, גם ויטמינים נראה היה שיש מספיק אבל החדגוניות העלתה בי את החשד למחסורים תזונתיים, בעיקר במינרלים.

​

הסברתי לה שלגוף נחוצים מינרלים. בחסרונם של אלה לא ניתן להבחין בבדיקות דם אבל התסמינים עליהם היא מספרת, שכוללים כאבים בשרירים ובמפרקים, עייפות, שיער מתפצל, ציפורניים סדוקות – כל אלה מעידים על מחסור במינרלים כמו מגנזיום, נחושת, סיליקון, סלניום ועוד.

הוספנו לתפריט שלה קטניות ודגנים, מיני עלים ירוקים, אגוזי ברזיל, פטריות, וגם המלצתי על תוספי מינרלים לתקופה מוגבלת.

לאחר חודש הכאבים נעלמו. מצב הציפורניים והשיער השתפר בהדרגה בחודשים הבאים, וכך גם תסמינים אחרים עליהם התלוננה.