מתח ומחסור תזונתי
היא נכנסה לחדר לפני שלשה חודשים בצעדים זהירים. נראה היה שהיא חוששת להניח את כל משקל גופה על רגליה, ולכן היא מעבירה אותו בזהירות צעד אחרי צעד, רגליה כמעט נגררות על הרצפה, אינן מתרוממות לכדי צעדים של ממש, הליכה של אישה מבוגרת, חשבתי.
באנחה התיישבה על הכיסא. גופה נשען לאחור ונוטה מעט לצד, כאילו שהיא מתקשה להחזיק את גבה ישר.
הבטתי בה. בטלפון היא אמרה לי שהיא כל הזמן עייפה. נורא עייפה. היא בת עשרים, והיא עייפה גם אחרי 12 שעות שינה. מולי ישבה בחורה צעירה, לא גבוהה ולא נמוכה, לא שמנה ולא רזה, פניה מכוסות בשכבת איפור. אבל האיפור לא הצליח להסתיר את עורה שהיה בגוון אפור.
שוחחנו. סיפרה לי שהעייפות התחילה בצבא. תפקיד מעניין, בסיס סגור, משמרות ארוכות, שינה מועטה. יום אחרי יום. בחדר האוכל הצבאי אכלה בעיקר אורז ותפוחי אדמה, והשלימה את תזונתה בממתקים, קפה וקולה. לקראת סוף השירות העייפות כמעט הכריעה אותה, וככל ששתתה יותר קפה וקולה לא הצליחה להתגבר על העייפות.
לאחרונה השתחררה מהשירות. הוריה רוצים שתלך ללמוד. תמיד הייתה תלמידה טובה. גם היא חושבת על לימודים, אבל היא לא יודעת מה היא רוצה ללמוד. ובינתיים היא רוצה להנות מהזמן הפנוי שיש לה. חולמת על טיול גדול. אבל העייפות הנוראה הזו... אפילו לעבוד אין לה כוח... כמעט יכולתי לחוש את הבלבול שלה, ואת העייפות.
אחר כך סיפרה שיש לה גם עצירות. גם זה התחיל בצבא. דווקא היה נוח להשתמש פחות בשירותים שבבסיס..
בסוף השבוע בדרך כלל הייתה מגיעה הביתה, למיטה שלה, לשירותים, לאוכל של אימא.
בדיקות הדם הראו ערכים נמוכים אם כי נורמליים כמעט בכל הפרמטרים. לא ניתן היה להצביע על משהו חריג מלבד הברזל הנמוך. גם את האחרון קל היה להסביר בתזונה הדלה לאורך שנתיים.
אבל התזונה לא הייתה הבעייה היחידה. שנתיים של סטרס מתמשך התישו את מערכות גופה. לאלה הצטרפו רעלים שהצטברו בגופה, והתוצאה הייתה מערכת חיסון חלשה, כבד עמוס, ועומס רעלים שממש הפריע לה לחשוב בבהירות.
שמעתי את היאוש בקולה. עייפות כרוכה לעיתים במצב רוח ירוד, חוסר חשק , ולא תמיד ברור מה הסיבה ומה המסובב .
רשמתי לה תפריט תזונה מאוזן, שלא רק ישביע אלא גם יזין אותה, תפריט שיהיו בו חלבון, ויטמינים, מינרלים חיוניים, סיבים תזונתיים שיזרזו את מערכות הפינוי. תפריט שלא יכיל חומרים מזיקים.
פורמולת צמחים נרשמה כדי לשפר את תהליכי העיכול והספיגה, לחזק את מערכת החיסון, ולתמוך בכבד המתקשה לעמוד בעומס הרעלים המצטברים.
פרחי באך נרשמו כדי לעזור לה למצוא את הכוחות ואת הדרך של עצמה.
המלצתי גם על הליכה יומיומית על חוף הים, כדי לחזק את יסוד האדמה והמים.
לפגישה הבאה היא הגיעה בצעד קל בהרבה, וכך משבוע לשבוע היא הלכה והתחזקה, ולפתע העתיד התבהר, וכבר היא יושבת ולומדת לקראת הבחינות הפסיכומטריות, ותיכף ממריאה לברזיל.